אבני מרה מהוות בעיה רפואית שכיחה מאוד המופיעה בשכיחות של כעשרה אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת. שכיחות אבני המרה עולה ככול שמתקדמים בגילאים: בקרב בני 40 ומעלה היא מופיעה בשכיחות של כ-20% ואילו בקרב בני 80 ומעלה שכיחותה עומדת על כ-33%. למרות שמדובר על בעיה הרווחת יחסית בקרב מבוגרים, יש לציין כי אבני מרה יכולות להתפתח גם במתבגרים ואפילו במקרים נדירים, בילדים.
סוגים של אבני מרה
- אבני כולסטרול מעורבות – אבני כולסטרול מעורבות (mixed cholesterol stones) מהוות כ-80% מאבני המרה. בסוג זה הכולסטרול מהווה כ-70% מהרכב האבנים כשבנוסף לכולסטרול ניתן למצוא בסוג זה של אבנים מרכיבים נוספים, בדגש על חומצות מרה, בילירובין, מלחי סידן וחלבון. בדרך כלל אבני כולסטרול מעורבות הן אבנים קטנות יחסית, שקוטרן לא עולה על שני ס"מ.
- אבני כולסטרול – אבני כולסטרול (pure cholesterol stones) מהוות כעשרה אחוז מאבני המרה. ברוב המקרים מדובר על אבני מרה גדולות יחסית וכן על אבנים יחידות.
- אבני פיגמנט – עשרה אחוז מאבני המרה הן אבני פיגמנט. אבנים אלו הן לרוב כהות, קטנות ומרובות, צבען ירקרק והן לא חלקות. אבני פיגמנט נוצרות כתוצאה מהעמסה של בילירובין לא ישיר המתרחשת בעיקר בקרב חולים הסובלים מזיהום של חיידקי E.coli במרה. חיידקים אלה מפרקים בילירובין שעבר קוניוגציה ולאחר שהם מסירים מהבילירובין את החומצה הגלוקורונית, הם הופכים אותו לבלתי מסיס ובעקבות זאת הוא שוקע כמלח סידני.
שינויים בהרכב המרה כגורם להיווצרות אבני מרה
כ-90% מהמרכיב היבש של המרה מורכב ממלחי מרה, כולסטרול ופוספוליפידים (לציטין בעיקר). הכולסטרול והפוספוליפידים אינם מסיסים במים ולעומתם מלחי המרה מסיסים במים. יחד עם זאת, כששלושת המרכיבים של המרה יוצרים המיצלות, הכולסטרול והפוספולידים הופכים למסיסים. היכולת של ההמיצלות להמיס את הכולסטרול משתנה בהתאם לכמות הכולסטרול, הלציטין ומלחי המרה, כשהיחס שבין המרכיבים השונים עדין ביותר. כאשר האיזון בין שלושת המרכיבים מופר והמרה מכילה כמות גדולה מדי של כולסטרול, נוצרים קריסטלואידים הנוטים לשקוע.
בעיות בכיס המרה שגורמות לאבני מרה
לא רק תפקוד לקוי של הכבד המייצר את נוזל המרה יכול להוביל להתפתחות של אבני מרה אלא גם תפקוד לקוי של כיס המרה, האוגר את נוזל המרה. במצב תקין כיס המרה סופג אלקטרוליטים ומים בלבד. כיס מרה דלקתי לעומת זאת, מסוגל לספוג בנוסף גם מלחי מרה. כאשר כיס המרה סופג מלחי מרה, המבנה העדין של המרה משתנה והדבר עשוי להוביל להיווצרות של אבני מרה.
גורמים נוספים הקשורים לכיס המרה עצמו כוללים זיהומים בכיס המרה וזאת כיוון שזיהום בכיס המרה עשוי להפוך את המרה לפחות מסיסה ולעודד תהליכי שקיעה. בנוסף זיהומים בכיס המרה עשויים לשנות את החדירות של הרירית ולהוביל להפרשת מלחים לכיס המרה וספיגת יתר של מלחי מרה.
מקורות מידע:
