ניקוז כיס המרה

08/10/2016

ניקוז כיס המרה

אמי בת 72 הגיעה למיון לאחר תלונה ארוכה של כאבי בטן ימין עליונה כשלוש חודשים, הקאות ושלשולים משך 9 ימים. בבדיקת דם הראשונה נמצאה כי רמת המוגלבין שלה היה 8 וביקשו את הסכמתה לעירוי דם , אמי סרבה . לאחר שעשתה בדיקת אולטרסאונד ראשון
ההדימות/צילומים לא מצאו דבר, לאחר שאמי התלוננה אחרי 3 ימים ועדין לא הבינו מה הסיבה . היא עשתה בדיקת C.T ושוב בדיקת אולטרסאונד שבו הבינו שיש צורך לעשות ניקוז בכיס המרה שבוצע ביום שישי בצהריים . תהליך היה בין 15-20 דקות ולאחר מכן יצא למחלקה כירורגיה להמשך התאוששות ומעקב .
ביום ראשון בבוקר בוצע לה בדיקת דם שהראה שרמת המוגלבין של ירד ל-5 , לאחר 4 שעות עשו לה שוב בדיקת דם ומצאו שרמת המוגלבין שלה ירד ל 3.5
בכל התהליך ביקשו ממנה מנת דם אבל לא הסבירו לנו מה הסיבה שרמת המוגלבין יורד. במהלך כל התהליך אמי סרבה לעירוי דם בבקשה לקבל טיפול תרופתי חלופי. ורק לאחר שאמי סירבה בכל שלב . הגיע הרופא מתמחה מחלקה אחרת שהסביר לני שהרופא שניקז פגע בכליה ורמת המוגבלין ירד בגלל דימום מכליה.
אני ומשפחתי נינו מספר פעמים לקבל תשובה מהרופאים מה הנזק שנגרם לכליה? מה אחוז הפגיעה בכליה ? היכן בדיוק נגרם הנזק בכליה? ועד עכשיו לא קיבלנו תשובה מהרופאים. התשובות שאנו מקבלים הוא שהשימוש הפסיק ולא נגרם נזק לכליה.
מה שתמוה למשפחה שאמי הועברה מידי לאחר שהבינו שהדימום מהכליה ליחידת טראומה ונשארה שם להשגחה ובנוסף בכל פעם שמגיע החלפת משמרת אצל האחיות והרופאים – אם מגדירים את האמת של החולה מורכבת . אני ומשפחתי לא קיבלנו הסבר איך לכלה נגרם נזק , יכולנו להבין אם הכבד היה נפגע שנמצא מאוד קרוב לכיס המרה וגם נדרש לעבור דרכו כדי לעשות את הניקוז .כולנו עברנו בבית הספר את השיעור של אנטומיה והמרחק בין שני האבירים מאוד גדול .
אשמח לשמוע את דעתך בנושא